ריבוי תאונות פגע, הרג וברח - הצעה לתיקון החוק 

ריבוי תאונות פגע, הרג וברח – הצעה לתיקון החוק
לאחרונה עדים אנו לריבוי תופעות מכוערות של הפקרת נפגעי תאונות דרכים שלעיתים נפטרים ואחרים נותרים עם ליקויים גופניים חמורים ליתרת חייהם. נשאלת השאלה: האם הסיבה לריבוי המקרים הללו מקורה בדין המקל - או סיבות אחרות -
לתפיסתי המצב הקיים בדומה למשוואה מתמטית בעלת מספר פרמטרים – חלקם נעלמים וחלקם ידועים; לפיכך יש לתקן את הידועים ולחקור את הנעלמים. בעוד אני מספר לכם על 'משוואות מתמטיות' בשל מוחי האנליטי, יושבות משפחות בוכות ואבלות – ליבנו עימן ולמען מתיהן, אלו שנספו בתאונות דרכים והופקרו לנפשם, למענם יהא מאבקנו ולא לשווא.
" עת לעשות לאדני הפרו תורתך" [על יסוד תהילים קי"ט ] ובמילים אחרות: יש להתגייס לתיקון המצב שהתדרדר עדי הפקרות המגיעה לתחתית האנושיות. הפקרת נפגעי תאונות הדרכים משולה בעיני רבים מאתנו לרצח ! אשר על כן יש להחמיר הן בהיבט הענישה והן בפן ההרתעתי.
עד כה קיימים מספר חוקים שהכנסת חוקקה בנושא ההפקרה: האחד- הכפלת העונש המקסימלי משבע ל- 14 שנות מאסר; והשני – הטלת עונש חמור גם על היושבים ברכב המעורב בתאונת הפגע וברח ושלא מילאו חובתם לסייע לנפגעים, להזעיק כוחות הצלה ולדווח לרשויות החוק. חוק נוסף שאזכיר והמסדיר הכללת משפחות הנפגעים בחוק נפגעי עבירה.
מבחינת המשפחות האבלות והמשפחות שכל חייהן סובבים בטיפול בפצועים ועולמם חרב עליהן, החוקים הם בבחינת 'פיטומי מילים בעלמא' ; צריך גם ביצוע ומעשה ולא רק חקיקה שנותרת ללא פטרון בהיכלי בית המשפט וזאת מן המפורסמות ששופטי ישראל רחמנים בני רחמנים הם ולהוכחה הא לכם הסיפור העגום בלשון המעטה של משפחת גרינשפן שביתם והיא רק בת 12 נדרסה על ידי נהג פורע חוק שהיה בגילופין; בית המשפט הרחמן ובמסגרת עסקת טיעון גזר על הנהג העבריין שהותיר ילדה פגועה קשות והמתקשרת עם סביבתה רק באמצעות הזזת העפעפיים, קנס אותו ב- 1,000 ש"ח .
כושר ההרתעה נמדד על ידי שני מרכיבים האחד הוא חומרת העונש אך השני, ולא פחות חשוב, הוא הסתברות התפיסה בביצוע העבירה. אנו נתמקד בנושא של חתירה להרתעה בתחום הנזיקי שתגרום להפחתה במספר התאונות. ישנם שני סוגי הרתעה:
1. הרתעה ספציפית – אנשים יחששו לא רק לכך שהם אמורים לעמוד לדין פלילי אלא גם לכך שהם אמורים לשלם פיצויים אזרחיים בין בצורה ישירה ובין בצורה של עלות מוגברת של דמי ביטוח. ישנה בעייתיות בשאלה אם כלי זה הוא יעיל, הרי אדם שמבצע עבירה מתעלם מהסיכון שהוא ייהרג או יהרוג אדם אחר ומכך שהוא ייכנס לכלא, האם הגדלת הפרמיה תרתיע אותו? התשובה היא כן, הכלי הזה נוסף לכלים אחרים ומשפיע על מאזן ההרתעה של האדם.

2. הרתעה כללית - הדעה המשפטית הישראלית תפסה את המערכת המשפטית ככלי שנכנס לתמונה רק אחרי שהתרחשה התאונה, דיני הנזיקין משמשים רק כדי לקבוע את הפיצויים אחרי התאונה. הדעה היום קובעת שדיני הנזיקין צריכים לשמש גם ככלי שינתב אנשים לפעולות שיקטינו את מספר התאונות ואת חומרתן.

לעניין הענישה לא אכביר מילים; יש להעלות את רף הענישה באופן התואם את המצב הקיים וזאת על מנת להרתיע אולם גם למטרת ביצוע. דהיינו: להפסיק את 'אפנת עסקאות הטיעון' ולחסום אך במעט את פרץ רגשי הרחמנות על הנהג העבריין ולגזור עליו עונש מקסימלי; למותר לציין שאף אם נהג בגילופין ו/או תחת השפעת סמים, אין בזאת כדי להקל בעונשו מאחר שלמצבו עת הנהיגה האשם עליו – הוא שהכניס ביודעין את עצמו לשכרות ו/או להשפעת סמים.
עלינו לפעול בנחישות ובהחלטיות ולקרוא לבית המחוקקים ליזום חקיקה בהתאם לחומרת התופעה המכוערת של הפקרת פצוע תאונת דרכים. ברי לכולי עלמא שחקיקה בלבד לא תועיל למיגור התופעה; יש לקרוא את כל גופי האכיפה ובתי המשפט לנהוג בעבריינים שהפקירו את הפצועים וברחו תחת הגשת עזרה ו/או הזעקת כוחות הצלה, בנוסח: "עין תחת עין" גרמת לתאונה בה הפקרת את הפצוע אשר נפטר כתוצאה מכך – משול אתה לרוצח ובית המשפט יעמידך על דוכן הנאשמים כמי שרצח, לא פחות מזה. אסור בתכלית האיסור "לשדר" לעבריינים הפוטנציאליים מסר ובו כרוכים עסקאות טיעון מקלות יחד עם רחמנותם של שופטי ישראל. על העבריינים בפוטנציה לדעת היטב שסוף מעשיהם והענישה תהא בנוסח של "עין תחת עין ושן תחת שן"
רשימה זו אני חותם בשליחת תנחומיי למשפחות האבלות ובתקווה שמיקרים כאלו לא יקרו עוד.